תם

חוזקות האיזון בטכניקת תרגילי מוח 

 תהליך האיזון הינו אישי ופרטי שהאדם עובר עם עצמו. למעשה, האיזון בנוי מראש כך שכל אחד יכול לבצע אותו עם עצמו. ייתר על כן, איזון ממוצע הינו פשוט באופן יחסי מבחינת מורכבות שלביו ולכן בהחלט ידידותי למשתמש. תרגילי התנועה המיושמים באיזון הינם פשוטים מאוד וקלים ללמוד ולביצוע.

על מנת לבצע איזון בצורה נכונה, אדם צריך להיות מודע לפילוסופיה (ה'רוח') של תרגילי מוח ולהכיר את שפתה ושלבי האיזון. משך האיזון הממוצע הנו בסביבות שעה אחת ועם השלמתו, לא נדרש לחזור עליו. התוצאות של האיזון הן מיידיות: כבר במהלכו, חווים שינוי בהקשר לתפקוד אליו כוון האיזון.

נקודות תורפה או מדוע המאמן הוא חיוני

פה ושם אירעו בעבודתי מקרים שבהם למרות ביצוע תהליך של איזון 'לפי הספר', לא התקבלו התוצאות המקוות. מקרים אלו לוו תמיד בתסכול של המאומן ושלי. שעות רבות שברתי את הראש בניסיון להבין אפוא טעיתי. מה לא עבד שם.

נכנסתי לעיון מחודש במהותו של האיזון. הבנתי שהתשובה איננה קשורה במבנה האיזון אלא באיכות המפגש של המאומן עם עצמו בשלב הגדרת המטרה.

המטרה היא למעשה עולם שלם. במהותה, המטרה מגלמת תפיסת עולם, רצון, חוויה רגשית, תפיסת מציאות והוויה (being) במצב ובמהלך תפקוד מוגדר. כמובן שהמטרה אמורה לבטא בסופו של דבר תיפקוד רצוי בנסיבות מוגדרות.

לדוגמה, נניח שאתה רוצה להצליח במבחן כלשהו. עליך לברר עם עצמך אם אתה באמת נלהב ממושא המבחן ומהאפשרות להצליח בו או שכמיהה זו, נובעת בעצם מהצורך לרצות, להוכיח, או לענות על לחצים חיצוניים אחרים, במידה ואין כאן התלהבות אמיתית, מידת ההצלחה של האיזון עלולה להיות נמוכה. לעומת זה, כאשר אתה באמת נלהב מהאפשרות להצליח במבחן, מתוך העניין האמיתי שלך בחומר או מתוך הרצון הפנימי שלך להתקדם, הצלחת האיזון צפויה להיות גבוהה.

מסתבר, שבחירת מטרה היא תהליך שלם בפני עצמו. כמתאמן אתה צריך לשאול את עצמך 'מה קורה לי' במצבים שונים. אתה מוזמן לבחור באופן חופשי, ללא קשר עם רצונות האנשים שבסביבתך, את הנסיבות הרלוונטיות ביותר עבורך כרגע.

רק אז, אתה מוזמן לאפיין ולזקק את התפקוד החיוני לך ביותר בנסיבות שבחרת. יתר על כן, אתה מתבקש לברר עם עצמך גם ברמת ההוויה, מי אתה רוצה להיות שם בפעם הבאה שתיקלע לנסיבות האלו. למשל: 'להיות בטוח בעצמי', 'להיות אסרטיבי', 'להיות קשוב', 'להיות אמפאתי', 'להיות מרוכז' וכיו"ב.

זיהוי והגדרת המטרה המדויקת והנכונה היא אם כן, המפתח להצלחת האיזון -  כאשר ברור לנו לאן אנו רוצים להגיע, אנו כבר מכווננים לשם.

לאורך תהליך האיזון אנו משתמשים ביכולת ובמיומנות שלנו ל'שים לב' למה שקורה לנו בשלוש רמות: בגופנו הפיזי, בעולם הרגשות שלנו ובמרחב המחשבות העוטף אותנו. 'שימת לב' היא מודעות מכוונת, המייצרת לנו משובים ביולוגים על דרגות החופש, הנינוחות והזרימה שלנו לאורך התהליך ובנסיבות שאנו מדמים.

מסתבר, שהמוח שלנו אינו מבדיל בין הימצאותו במצב של סימולציה לבין נוכחותו במצב האמיתי. לכן, החוויות שלנו ברמות השונות, מהוות מדד טוב להתקדמות ולשינוים הנוצרים במהלכו. מידע נוסף ניתן למצוא בספר המוח הגמיש מאת נורמן דווידג ומאמר מאת אורי חסון בירחון סיינס ממרץ 2004.

מיומנות 'שימת הלב' דומה אצל רובינו לשריר לא מפותח. תהליך האיזון מפעיל 'שריר' זה באופן הדרגתי תוך שהוא מאמן ומכין אותנו לעבודה יותר ויותר עמוקה. ככל ש'שימת הלב' מפותחת יותר, השפעת האיזון עמוקה ומקיפה יותר.

טכניקת תרגילי מוח מציעה סוגים שונים של איזונים בעלי מורכבויות ודגשים שונים. בחירת האיזון המתאים היא קריטית להצלחת האיזון ותלויה ברמת המודעות העצמית של האדם.

ערכו המוסף של המאמן הוא אם כך, לנתב את המאומן שלו לבחירה ולהגדרת מטרה אישית הנמצאת בהלימה ליכולותיו בכל הרמות ולהימנע מיצירת תקוות שווא לגבי הישגים לא מציאותיים.

לסיכום, הגדרת המטרה בצורה פשוטה, מדויקת וברורה היא המפתח להשגת תוצאות מובהקות באמצעות איזון. על-מנת להגיע ליכולת זו יש צורך בהבנת העקרונות והרגישויות של טכניקת תרגילי מוח ובהכרות מעמיקה עם תהליך האיזון על כל שלביו.