תם

אימון בטכניקת תרגילי מוח נקרא איזון (Balance). האיזון מורכב מ-5 שלבים המבוצעים ברצף עד להשגת תוצאות, מייד עם סיומו.

בליבת האיזון, הדמיית תפקוד לקוי שלנו במצב נתון, תוך כדי ביצוע תרגילי תנועה.

תפקיד ההדמיה הוא להביא את המערכת שלנו (מוח, גוף, נפש)  למצב תפעולי זהה למצבן בזמן התפקוד בפועל.  מממצאים של חקר תפקודי המוח עולה שמבחינת המוח אין הבדל משמעותי בין הדמיית הפעולה לביצועה. משמע שהרצת 'סרט' בראש מפעילה את המרכזים התפקודיים המופעלים במצב האמיתי.

שילוב תרגילי תנועה בזמן ההדמיה יוצר שינויים באופן פעילותם של מרכזים במוח השותפים לביצוע המשימה, בדומה לתהליך 'עדכון תוכנה'.

האיזון מסתיים בהפנמת חוויה תפקודית משופרת במצב הנבחר. חוויה זו, תבוא לידי ביטוי בהמשך בעת ההתמודדות עם האתגר שאליו כוונה מטרת האיזון.

שלב ראשון: הכנה עצמית (כיול אישי) נעשית באמצעות ביצוע רצף של תרגילי תנועה ושתית מים.

ביצוע ערכת ההכנה מעורר, מרגיע וממקד אותנו על-מנת להתקדם באופן יעיל בזיהוי המטרה. ערכת הכנה זו נקראת בעברית ח.פ.צ. חיים או במקור: P.A.C.E

שלב שני: הגדרת מטרה מתייחסת לתפקוד רצוי במצב ספציפי ומנוסחת באופן ממוקד ותמציתי.

המטרה מתייחסת תמיד לתפקוד אישי מיטבי במצב נתון כאשר ההנחה היא שהמיומנויות והידע הדרושים לתפקוד מיטבי במצב זה קיימים, אך זמינותם חלקית בלבד.  ניסוח המטרה מחייב תיאור מפורט של עיתוי התפקוד המשופר, אופיו ותוצאותיו. המטרה מתבטאת תמיד בתשובה לשאלה "מי/מה אני רוצה להיות (בהוויה שלי), בנסיבות הללו, בפעם הבאה שאקלע אליהן" על המטרה להיות תמיד אישית, מקדמת, מלהיבה, ממוקדת, ברורה ומדידה.

שלב שלישי: קביעת נקודת הייחוס מתבצעת לצורך זיהוי מאפייני התפקוד הדורשים שיפור.  זיהוי נקודת הייחוס מתבצעת באמצעות פעולת הדמיה (סימולאציה) יחד עם תנועה המייצגת את התפקוד במצב שנבחר.

בביצוע ההדמיה אנו מעבירים במוחנו את 'תסריט' המצב הנבחר תוך שאני מתבוננים על האופן בו אנו מתפקדים.  ההדמיה וההתבוננות מעוררות את אותם מרכזי שליטה במוח המופעלים בעת שאנו מתפקדים במצב דומה במציאות. החוויות והתחושות המלוות את ההדמיה יהוו את נקודת הייחוס לשינויים ולהתקדמות המושגת בתום האיזון. 

תוצאות מחקר שפורסם ע"י חוקרים במכון ויצמן למדע במרץ 2004. מראה שבעת שאנו צופים בסרט ומזדהים עם אדם המבצע פעולה מוטורית מסוימת, מופעל אצלנו המרכז במוח האחראי על ביצוע הפעולה הנצפית, כאילו בצענו אותה בעצמנו..

שלב רביעי: יצירת השינוי מתבצעת ע"י  הדמיית ההתנהלות במצב שנבחר תוך ביצוע תמהיל תרגילי תנועה הנבחר מתוך מאגר נתון.

בשלב זה אנו מבצעים תמהיל תרגילי תנועה תוך שאנו רואים עצמנו כמו בסרט, ללא שיפוטיות, מתפקדים במצב הנתון. שילוב תרגילי תנועה תוך כדי ההדמיה, מעצים את הקשרים, מוסיף קשרים ומשפר נגישות בין אותם מרכזים במוח הדרושים לתפקוד מיטבי במצב הנבחר.

ממצאי מחקרים העוסקים ביכולת המוח לבצע שינויים מבניים  (Neuroplasticity), מראים שתנועות מוטוריות ספציפיות מעוררות מרכזים תפקודיים במוח האחראים גם על פעילויות אחרות:

Changes in Grey Matter Induced by Training

The Acquisition of Skilled Motor Performance: Fast and Slow Experience-driven Changes in Primary Motor Cortex

Imaging brain Plasticity during Motor Skill Learning

שלב חמישי: זיהוי וחוויית השינוי נעשה באמצעות חזרה על הדמיה ו/או משחק התפקידים שבוצעו בשלב השלישי תוך שימת לב, לשינויים בהרגשה ובחוויית התפקוד.

בשלב האחרון של האיזון, אנו חוזרים לבצע סימולאציה של התפקוד שלנו בנסיבות ובמצב שהוגדרו בתחילת האיזון, בהדמיה או במשחק תפקידים.  אנו שמים לב להרגשה שלנו ומשווים אותה לזו שחווינו בשלב קביעת נקודת הייחוס. אנו שמים לב לחוויית הגוף (הפיזית), לרגשות ולמחשבות שעולות. ברגע שבו אנו מזהים שינוי חיובי בחוויית התפקוד אנו מבצעים תנועה משולבת עם קול. פעולה זו, 'צורבת' את התבנית החדשה במערכת.